פיליים שם מדעי: Elephantidae




Дата канвертавання19.04.2016
Памер45.18 Kb.
פיליים (שם מדעי: Elephantidae) היא משפחה של בעלי חיים המהווים את היצורים החיים הגדולים ביותר על פני היבשה כיום.

הפילים משתייכים לסדרת בעלי חדק, שאליה השתייכו גם המסטודון והממותה. הממותות נעלמו מן העולם לפני כעשרת אלפים שנה (גם בישראל נמצאו שרידי שלדים שלהן).




חדק הפיל


המאפיין הבולט ביותר של הפיל הוא החדק, שהוא התארכות של האף והשפה העליונה. לחדק מספר שימושים:

  • החדק משמש כאפו של הפיל - הפיל נושם דרך נחיריו המצויים בחדק (והוא מסוגל לנשום גם דרך פיו) וכן מריח דרכם. הפיל הוא שחיין מצוין, והוא יכול גם לשהות מתחת למים זמן רב בעת שהחדק משמש לו כצינור העברה של אוויר, בדומה לשנורקל אצל האדם הצולל.

  • החדק משמש כמעין זרוע עבור הפיל ובאמצעותו הוא יכול לאחוז בחפץ, להרימו, לשאת אותו ואף לדחוף אותו. בחדק יש שרירים רבים המאפשרים חוזק וכוח מחד, וגמישות ועדינות רבה מאידך. באמצעות חדקו יכול הפיל לברור ולהרים מן הקרקע גושי סוכר קטנים מתוך שכבה של חול ובאותה מידה הוא יכול להרים גזע עץ במשקל של עשרות קילוגרמים.
    בקצה החדק של הפיל האפריקני שני זיזים, זה מול זה, כמעין אצבעות, ואילו לפיל האסייתי יש רק זיז אחד בקצה החדק.

  • הפיל משתמש בחדק גם כדי ללקט מזון. באמצעותו הוא מגיע אל ענפים גבוהים או שהוא אוסף בעזרתו את המזון מן הקרקע ואז מביא אותו אל פיו. בכך עושה הפיל בחדק שימוש אנלוגי ליד אוחזת.

  • הפיל משמיע באמצעות החדק קולות הנשמעים למרחוק.

  • החדק חזק מאוד ומשמש כ"שוט" לסילוק תוקפים.

  • הפיל יכול לשאוב מים באמצעות החדק ולהביאם אל פיו כדי לשתות או להתיזם על גופו כדי להצטנן מעט בימים חמים. כן יכול הוא לאסוף עפר מן הקרקע ולפזר על גבו כדי ליצור כסות דקה שתשמש מגן מפני חרקים עוקצים או נושכים.



חטי השנהב של הפיל



פילים בספארי ברמת-גן

הפיל מפורסם גם בחטי השנהב שלו. אלו למעשה זוג שיניים חותכות שמתארכות ל-2 עד 3 מטרים ומשקלם מגיע לעשרות קילוגרמים. השנהב הוא חומר יקר ערך, ומסיבה זו ניצודו הפילים בהמוניהם בימים עברו ועד עצם היום הזה. כיום הציד הולך ופוחת בשל חוקים נוקשים, בנוסף לחטים, לפיל גם ארבע שיניים טוחנות. אורך כל שן כזו 40 ס"מ ורוחבה 10 ס"מ.

החטים משמשים את הפילים לשם חפירה בקרקע על מנת לחשוף שורשים ופקעות שמאוד אהודים עליהם כמזון, וכדי להזיז מכשולים מן הארץ כדי לפלס דרכם בה. הזכרים נוהגים להשתמש לעתים בחטים לשם מאבק, אם כי הם לא פוצעים זה את זה, בדרך כלל. החטים יכולים לשמש ככלי מגן, אולם לפיל כמעט ואין אויבים טבעיים (למעט האדם). הפיל גדול מאוד יחסית לשאר הטורפים ונע בעדרים, עובדה המקשה על טורפים המשחרים לציד קל, לנסות לגבור על אחד הפרטים בעדר מבלי להסתכן בקרב מול יתר הפילים בחבורה. למרות זאת טיגריס בנגלי, ולעתים גם אריה, מסוגל להכריע פיל צעיר כאשר נופלת לידיו ההזדמנות.

אוזניים

לאוזני הפיל הרחבות יש תפקיד חשוב בשמירה על טמפרטורה יציבה של גופו, באופן פעולה הדומה לזה של מקרן חום.. בימים חמים, פילים מנפנפים תדירות באוזניהם וכך יוצרים משב רוח קל. הרוח, מקרר ת את מגוף הפיל.

הפיל בטבע

תוחלת החיים של הפיל ארוכה ביותר, ויכולה אף להשתוות לזו של האדם. הפילה הזקנה ביותר בעולם בתנאי שבי, נולדה בשנת 1951 וחיה בגן החיות בבאזל שבשווייץ (גיל 56 נכון לשנת 2007). לעומת זאת הפיל בטבע חי במשך 70 שנה בממוצע ואף יותר, ורק זוחלים דוגמת צבים ותנינים, ועופות כמו תוכים ונשרים מאריכים ימים יותר ממנו. הפיל מגיע לשיא גודלו רק בשנות העשרים של חייו. בשנותיו הראשונות הוא צמוד לאמו שמגוננת עליו מפני טורפים ומפני זעמם של פילים אחרים. הפילון הקטן יוצא לאוויר העולם במשקל של 90 קילוגרם, לאחר שהות של 22 חודשים ברחם אמו, ונגמל מינקותו רק קרוב לגיל שנה, אם כי כבר לפני כן הוא מתחיל בלעיסת מזונות ירוקים. לרוב נשארת הנקבה בעדר שבו נולדה, עד יום מותה. הזכר מורחק בעת הגיעו לגיל הבגרות.

הפילים נעים בעדרים, שאותם מנהיגות נקבות בוגרות. הזכרים נודדים כיחידים או בצמדים, וישנן תקופות שבהן הם מתלווים לעדר הנקבות, בעיקר לשם רבייה. עדר הנקבות מורכב מקרובות משפחה וכולן תלויות בניסיון חייה של הפילה המבוגרת. זו תוביל אותן ביערות אסיה ובשבילי אפריקה אל מקורות המזון והמים. בכל שטח מחיה שבו ישהו, לא יישאר אף צמח כעבור פרק זמן. על כן נודדים הם מרחקים עצומים באפריקה.

הפילים מצטיינים בזיכרון מעולה והם יכולים לדלות מזיכרונם פרטים קלושים כעבור שנים. פילה המנהיגה את העדר מסוגלת, למשל, להוביל את שאר הפילים אל עבר חוליות במדבריות נמיביה, ושם, כאשר תחפור לעומק של מטר או שניים, יתגלו לפתע מים, וכל זאת משום שזכרה שכשהייתה בגיל צעיר, כמה עשרות שנים לפני כן, הובילה אותה מנהיגת העדר דאז באותו נתיב (בורות המים האלה ישמשו גם בעלי חיים אחרים ויש להם חשיבות עצומה בסביבה השחונה). מכאן נגזר הביטוי "זיכרון של פיל".

הפילים הם יצורים חברתיים למדי, הפיל נחשב לאחת החיות האינטלגנטיות בטבע, ועל פי מחקר חדש שייך גם לקבוצה המצומצת של חיות המזהות עצמם במראה. החיות האחרות בקבוצה הם שימפנזה, דולפין (במידה מסוימת) וכמובן האדם.

לפיל יש שתי צורות הליכה, הליכה רגילה והליכה מהירה הנראית כריצה, אולם הוא אינו יכול לדהור או לטפוף ואף אינו יכול לקפוץ.

תזונה

הפילים הם צמחוניים. אוכלים הן עשבים גבוהים והן ענפים ועלים של עצים. פיל אפריקאי זקוק לכ-140 ק"ג של צמחיה ליום על מנת לשרוד.

הפיל והאדם

הפיל ניתן לאילוף ואכן, רבים מן הפילים האסייתים מאולפים. גם את הפילים האפריקניים אפשר לאלף, ולראיה השימוש שעשו בעבר צבאות שונים כשיצאו לקרב על גבי פילי מלחמה, דוגמת לוחמי אנטיוכיה כנגד החשמונאים.



  • כיום יש מקומות שמשתמשים בפילים לצורך סחיבת משאות כבדים או אנשים.








База данных защищена авторским правом ©shkola.of.by 2016
звярнуцца да адміністрацыі

    Галоўная старонка